שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה ואביו ואימו.
האם ילד נוצר פעם אחת בתחילת בריאתו, או שתהליך היצירה של הילד הוא תהליך מתמשך?
כולנו יודעים שנפש האדם ממשיך להשתנות כל הזמן, ובתקופת הילדות הוא עוד יותר פתוח לשינוי.
אך לעיתים הורים מרגישים חסרי אונים, וכאב גדול מהדרך בה הילד שלהם מרגיש כלפי עצמו ומתנהג עם סביבתו.
איך מחזירים את תחושת היכולת וההשפעה ההורית במצב הזה?
הדבר שאנחנו רוצים ליצור בו את השינוי הוא הדימוי עצמי שלו. דימוי עצמי הוא הדרך שאדם תופס את עצמו בעיניו ובעיני סביבתו. מי אני? האם אני מוצלח או לא, האם אני אהוב או לא, האם אני מסוגל או לא, ועוד ועוד…
אצל ילדים הדימוי העצמי נבנה ומאד מושפע מאיך שההורים שלו רואים אותו, כמו מראה, כשהילד פוגש את ההורה הוא רואה את עצמו כמו שהם רואים אותו, מי אני בעיני ההורים שלי?
ידיעה זו שמה על הורים הרבה אחריות, לעיתים גם מעוררת אשמה, אך היא גם יכולה להחזיר להורים את הכח לעשות שינוי.
אז איך הורה משנה את הדרך שהוא רואה את הילד שלו?
ראשית המודעות להשפעה הזו כבר יכולה לגרום להורים לשים לב לתגובות שלהם לילד, ולמחשבות שלהם על הילד, וזה לעיתים בעצמו יכול לייצר שינוי.
בנוסף יש שתי דרכים מרכזיות להתקדם.
- אם אנחנו קולטים שיש לנו תפיסה שלילית לגבי הילד שלנו, אפשר ליצור שינוי בתפיסה זו, על ידי כך שמדברים על זה עם מישהו לא שיפוטי, בן זוג חבר או איש מקצוע, עצם הפתיחה הדיבור והשיתוף יחד עם הרצון לשנות יכול לשחרר תפיסות ורגשות ולייצר בהם שינוי.
- אפשרות שניה היא, להעצים את התפיסות החיובית לגבי הילד. אפשר לשים לב ולחפש את הנקודות החיוביות ולהחמיא עליהן (לא להגזים ולא להמציא) לשים עליהן דגש גם לעצמנו וגם לילד. אפשרות נוספת הוא להוסיף זמן ביום או בשבוע של קשר חיובי עם הילד, פעילות שאתם יודעים מראש שתיצור אצלכם ואצל הילד חוויה טובה וחיובית ותעזור לכם להעצים את הרגשות והראיה החיובית על הילד.
במצבים בהם ההורים מרגישים שהם לא מצליחים לעשות שינוי לבד או בעזרת אנשים קרובים, כדאי להיעזר באנשי מקצוע ולא להתייאש.
