השבת קראנו את פרשת “שקלים” שהיא הראשונה מתוך ארבעת הפרשיות המיוחדות שקוראים לפני ואחרי חג הפורים.
פרשת “שקלים” נקראת בשבת שלפני ראש חודש אדר (או בראש חודש עצמו אם הוא חל בשבת). הפרשה עוסקת במחצית השקל אותם אוספים מכל אחד מישראל כפי שכתוב “העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל“, במצווה זו לא ניתן להוסיף או להפחית מכיוון שרוצים שבקורבנות הציבור אותם קונים מכסף זה, יהיה חלק שווה לכל אחד מישראל.
חג הפורים הממשמש ובא, מסמל את הצלתו של עם ישראל מגזרת המן הרשע, שרצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים גברים, נשים וטף.
המן בא בטענה ש”ישנו עם אחד מפוזר ומפורד“. “מפוזר” בין העמים ו”מפורד” בינו לבין עצמו. כנגד זה מגיע מרדכי היהודי ואסתר המלכה ומצווים “לך כנוס את כל היהודים“. ברגע שעם ישראל מאוחד ומגובש, אז הקב”ה עוזר לו לעמוד מול כל הקשיים. למרות שהעם נמצא בגלות, ה’ מסובב את המהלכים ובסופו של דבר הגזירה כנגד עם ישראל מתבטלת והופכת להצלה גדולה, שבה היהודים מצליחים להינקם מאויביהם ולהפוך את הימים הללו, לימי משתה ושמחה.
כזכר לנס זה ציוו עלינו חז”ל בימי הפורים לא רק לקרוא את המגילה ולראות את הנס הגדול שנעשה לאבותינו, אלא גם להרבות במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, דבר שיכול להרבות את האחווה והאחדות בין כולנו.
גם בימים אלו אנו נמצאים במלחמה מול אויבנו מבחוץ, שרוצים להרע לנו ולנסות ולפגוע בנו בכל צורה שהיא. כדי להתמודד מולם עלינו להתאחד ולהרבות באהבת חינם בין אדם לחבירו, למרות הדעות השונות. אז בעז”ה, הקב”ה יגאל אותנו בקרוב ונזכה לראות את משיח צדקנו במהרה בימינו. אמן!
שי פרץ
יושב ראש המועצה הדתית
