על מסכות ומיסוכים …

מה עובר לכם בראש כשאתם שומעים את המילה פורים ? מגילה? משתה ? מתנות לאביונים ?

לי פורים מזכיר את התחפושות והמסכות הססגוניות שמתלוות אליהם. מקור המנהג להתחפש בפורים הוא משום "נהפוכו". כמו שהמזל בפורים התהפך ובמקום שאויבינו יפגעו בנו אנו פגענו בהם, כך אנו מייחלים שהמציאות תתהפך לטובה.

כך בפורים, אבל מה בחיים? כמה בחיים שלנו אנחנו לובשים תחפושת? כמה  בחיים אנחנו מסתתרים מאחורי מסכה? למה בכלל אנחנו צריכים את המסכות האילו ? האם אנחנו שמחים עם המסכה ? האם בא לנו להסיר אותה אך אנחנו חוששים?

התאורטיקן דולנד ויניקוט היה רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי אשר דיבר על מסכות כאילו ששם האדם. הוא קרא למסיכה הזו "אני מזוייף" או "אני כוזב". ולחלק של האדם  ללא המסכה, הוא קרא "אני אותנטי". אני אותנטי היא היכולת של האדם להרגיש בנוח להביא את מי שהוא. להביא את הצרכים שלו בצורה בהירה, לא מתלהמת, לא תוקפנית, עם זאת גם לא מסתתרת או עסוקה בריצוי הסביבה. "אני הכוזב" קשור לקושי של האדם להביא את הצרכים בצורה בהירה וגורם לו להסתתר מאחורי מסכה. במצב זה, האדם מביע את צרכיו בהתאם לציפיות של הסביבה ממנו.

כמה פעמים קורה לנו שאנו רוצים לומר משהו, לבקש משהו עבור עצמנו אך לא עושים זאת מחשש לתגובות הסביבה? כמה פעמים קורה לנו שאנחנו עושים מעשים מסוימים כי כך מצפה מאתנו הסביבה? 

למה יש כאילו שיצטרכו את המסכות הללו . למה יהיו אנשים שיתקשו להביא את עצמם ואת צרכיהם בפשטות?

הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט חשב כי יש קשר בין ההתנהגויות הללו לבין מה שקורה לתינוק ביחסים המוקדמים שלו עם אמו. לדברי ויניקוט תינוק שגדל בסביבה המותאמת לצרכים שלו, יתפנה להביא את החלקים האישיותיים המיוחדים שלו שיעזרו לו לפתח את האישיות שלו ויחזקו את בטחונו העצמי והאמונה כי הוא טוב ומעניין. אך תינוק שגדל בסביבה שפחות מותאמת לצרכים שלו, בה הדמות שגידלה אותו לא הצליחה או לא יכלה, להתאים את עצמה לצרכיו,  עסוק בלהתאים את עצמו לסביבה שלו, במקום שהיא תתאים את עצמה אליו. במצב זה יהיה לו פחות זמן לפתח את האישיות שלו, את הביטחון העצמי שלו ואת הרגשת המיוחדות שלו .

אז מה עושים? אמא יקרה, כשבשלהי ההתבגרות של התינוק שלך (בערך בגיל שנתיים-שלוש ) הוא בוחר לומר לא רוצה, אני מחליט ועומד על דעתו, אל תיבהלי. הוא בסה"כ רוצה להביא את האני המיוחד שלו להביא את האישיות שלו לידי ביטוי. את יכולה לכבד את הבקשה הזו ולומר לו כמה את מבינה שחשוב לו להסביר לך מה הוא רוצה, ומצד שני כן לומר לו מה גבול שלך. אך ההתייחסות שלך אל ה"לא רוצה" שלו צריכה להיות ממקום בו את פחות כועסת או נעלבת. הוא לא מתריס כלפייך, הוא פשוט רוצה לגלות ולהצמיח את האני המיוחד שלו, את האישיות שלו .

ואם כבר התינוק לא גדל בסביבה שמתאימה את עצמה אליו ודווקא הוא נדרש להתאים את עצמו אליה? האם גורלו נחתם כמבוגר? אז זהו שלא .

אדם יכול בעזרת עבודה מודעת  להכיר את המסכות שלו, לנסות ולהבין מה המסכות משרתות, את המחירים שהוא משלם מההסתתרות מאחורי המסכה, תוך גילוי התכונות והדברים המיוחדים שלו.

חג שמח!