בס"ד
תשרי תשפ"ד
ארבעת המינים ומצוות השמחה בחג הסוכות
לאחר שעברנו את הימים הנוראים בתפילות גדולות ובציפייה לשנה שתבשר לנו הרבה בשורות טובות מתקרבים אנו לחג הסוכות זמן שמחתנו. בחג הסוכות יש ציווי מיוחד של שמחה יתרה ככתוב "והיית אך שמח". השמחה בחג הסוכות באה לבטא את רעיון התשובה מאהבה. אם בראש השנה וביום הכיפורים אנו חוזרים בתשובה מיראה ומפחד, בחג הסוכות אנו עולים מדרגה והתשובה שלנו היא מאהבה גדולה לבורא שמביאה ליראת הרוממות.
אחת המצוות המרכזיות בחג זה היא מצוות ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. חז"ל רואים בכל מין חלק אחד מהקהל: האתרוג, שהוא בעל טעם וריח, מייצג את מי שגם יודעים את התורה וגם מקיים מצוות ומעשים טובים. הלולב, שיש לו טעם ואין לו ריח, מייצג את מי שיודע את התורה אך אינם עסוקים במעשים טובים. ההדס, שיש לו ריח ואין לו טעם, מייצג את מי שעושים מצוות אך לא יודעים את התורה והערבה, שאין לה טעם ואין לה ריח, מסמלת את מי שלא למדו תורה ולא עושים מצוות ומעשים טובים.
החידוש הוא שבשביל לקיים את המצווה צריך את כל ארבעת המינים. מי שייטול שלושה מינים (אתרוג, לולב והדס) בלי הערבה לא יצא ידי חובה. יש לנו כאן מסר חשוב. אנחנו לא מוותרים על אף חלק מהציבור ראשי תיבות של: צדיקים, בינוניים ורשעים. בשביל להגיע לשמחה הגדולה אנחנו רוצים את כולם וצריכים את כולם. חובה עלינו לחבר את כל החלקים בעם. גם את אלו שכרגע נראה שרחוקים מאיתנו. בזכות אהבת חינם נזכה לקרבם לתורה ולמצוות.
מנהג ידוע כבר שנים רבות הוא אירוע ההקפות השניות במוצאי שמחת תורה שהמועצה הדתית מקיימת בעיר בו ניתן לפגוש את כל הציבורים בעיר. דווקא בשנה זו יש עניין גדול שכמה שיותר אנשים ישתתפו בו ויחד עם השמחה עם ספרי התורה נוכל לחבר את הציבור לריקוד משותף ולהתעלות לכבודה של תורה.
נשמח לראות את כולם באירוע המרכזי במוצאי שמחת תורה במגרש של ביה"ס "שדי חמד".
שי פרץ
ראש המועצה הדתית,
מעלה אדומים
הכנסת ספר תורה בבית הכנסת "נוסח אחיד"
באירוע מיוחד הוכנס ספר תורה משופץ לבית הכנסת בשירה ובריקודים. את האירוע כיבדו בין השאר, רבני העיר הרב יהושע כ"ץ והרב מרדכי נגארי ובמהלכו שמענו את שיחתו המרתקת של ראש ישיבת ההסדר הרב חיים סבתו.
"שער פתח לדודי"
ערב התעוררות לנשות העיר התקיים באולם "פני שמואל" לקראת הימים הנוראים. המופע שכלל ניגון נוגע ושיח מרומם בימי הרחמים של שתי יוצרות, נתן עוצמות גדולות לציבור הנשים לקראת הימים הנוראים.
ערב הכנה לימים נוראים בישיבת ההסדר
לקראת הימים הנוראים נערך ערב מיוחד בישיבת ההסדר בו רבני הישיבה העבירו שיעורי הכנה לימים הנוראים. בסיום הערב התקיים מופע של "אוחילה" עם בעל המנגן הרב הלל פלאי שיחד עם הקהל עבר על ניגוני הימים הנוראים.
שופר בפארק
גם השנה עברו בחורי הישיבה וחסידי חב"ד בשכונות ובפארקים ברחבי העיר במהלך ראש השנה והביאו את קול השופר גם לאלו שלא יכולים להגיע לבתי הכנסת. הבחורים חילקו למשתתפים סוכריות ודף הסברים על החג.
פרסומים של המועצה לקראת השנה החדשה
לוגו חדש למועצה
לאחר הרבה מחשבות רבות והרבה הצעות ורעיונות, הוחלט על לוגו חדש למועצה הדתית. בלוגו החדש יש סממנים מהלוגו הישן שקשורים לעיר מעלה אדומים וליהדות ומצד שני מבטא חדשנות ושירותיות, מה שמחייב היום כל מוסד ציבורי שנותן שירותים לקהל.
יונתן ורווית בתחילת שנות הארבעים שלהם. הורים לילדים בתחילת גיל ההתבגרות. הם הגיעו אליי, רגע אחרי ראש השנה מוצפים ועמוסים ברגשות.
"היינו אצל ההורים שלי בראש השנה, אנחנו אצל ההורים של רווית בסוכות, ועכשיו דודה שלי הודיעה על טיול משפחתי שכולם באים אליו. אנחנו מוצאים את עצמנו כל הזמן פועלים לפי הציפיות של כל מי שמסביבנו", מספר יונתן. "התחושה בימים האחרונים היא שאין לי דקה לעצמי. אני מגלה שאני עושה רק מה 'שצריך' ולא עוצרת לחשוב מה אני רוצה, מה בא לי", ממשיכה אותו רווית, בתסכול. "זה לא רק זה", אומר יונתן, "השבוע רצינו להיות יחד בחדר השינה, קצת להחזיר את האינטימיות, אבל הגדולה שלנו רצתה להיכנס ולדבר. מה הייתי אמור להגיד לה? שעכשיו ההורים סוגרים את דלת חדר השינה? הרי ברור מה יעבור לה בראש".
במבט ראשוני, הקושי בו עוסקים יונתן ורווית הוא העומס, שמתבטא בעיקר בחגים. אז אנחנו נוסעים, חוזרים, מארחים, מתארחים, מבשלים, מנקים, שוב נוסעים. אין לנו רגע אחד לעצמנו. אך במבט מעמיק וקשוב יותר לדברים שמעלים בני הזוג, מסתתר לו אתגר אחר: גבולות.
יונתן ורווית מציגים בדבריהם דוגמאות לשלושה מעגלי גבולות שנפגעו: גבולותיה האישיים של רווית שלא קשובה לרצונותיה האישיים ומתקשה להגיד 'לא'; גבולותיהם הזוגיים של רווית ויונתן שמתקשים ליצור פרטיות ואינטימיות בחדר השינה שלהם; ולבסוף גבולותיהם המשפחתיים מול המשפחה המורחבת.
במערכת נישואין ישנן מערכות שונות שמתערבבות זו בזו: הגבר, האישה, בני הזוג, הילדים, משפחת האישה, משפחת הגבר וכן המערכת החברתית. זוגות רבים נופלים למלכודת הגבולות כאשר הם מתקשים להגדיר גבול בין המערכות השונות וליצור סדרי עדיפויות בניהן. נישואין אין פירושם ביטול העצמי של כל אחד מאתנו; הורות אין פירושה ביטול ודחיקת הזוגיות; מחויבויות למשפחה המורחבת שלו/שלה אין פירושם שהמשפחה הקטנה שלנו הולכת לאיבוד.
חג הסוכות מזמין אותנו לחשיבה על המרחבים שאנו חיים בהם. אנו יוצאים מהמרחב הביתי המוכר למרחב הסוכה, השונה באופיו מזה הביתי. הוא מספק לנו הזדמנות לבחון את הצרכים שלנו במרחב ובגבולות. איפה אני במרחב הזה? איפה הזוגיות שלי בתוכו והיכן אנו מציבים את גבולותינו כמשפחה.
הסוכה היא הזמנה, בואו ונענה לה.
חג סוכות שמח.
אנא ספרו על שיעורים המתקיימים ברחבי העיר.
אנא שתפי אותנו בדעתך – אנו פועלים לשיפור בכל המישורים.
תודה! נשמח לשמוע הצעות לשיפור, טעויות שמצאתם ובכלל – אם אהבתם.
פרט את הפנייה והיא תועבר אל רבני העיר.