אנחנו בימי בין המיצרים ולכל אחת מאיתנו יש את המיצר שלה, את האתגר הזוגי שמכביד, מקשה ומאכזב כל פעם מחדש. בדרך-כלל האתגרים האלו מתכנסים לקונפליקט, קולני וגלוי או שקט ואפילו כזה שלא עולה מעל פני הקרקע הזוגית.

התמודדות עם מריבות בזוגיות דורשת כלים ומיומנויות רבות, אך לא פחות מכך גיבוש ואמונה בכמה הנחות יסוד, שבכוחן לשנות את פני הקונפליקט ולהפוך אותו מבוצי וטובעני לכזה שמקדם אותנו לצעד הבא.

אז בואו ונניח כמה הנחות מקובלות על השולחן ונבחן האם ולאן הן מקדמות אותנו.

1. חוק הפיזיקה האנושי: אחד מחוקי הפיזיקה הבסיסיים שקובע שכאשר מופעל לחץ על עצם מסוים, הוא יגיב בהתנגדות דומה בעוצמתה אל עבר הגורם הלוחץ. כך גם אנחנו בני האדם: כאשר מופעל עלינו לחץ מבן הזוג שלנו (וכן מילדינו או בכל מערכת יחסים משמעותית אחרת), נגיב פעמים רבות בהתנגדות משלנו אל עבר הצד שהפעיל את הלחץ הרגשי כלפינו. ככל שעוצמת הלחץ תגבר, כך תתעצם במקרים רבים גם עוצמת ההתנגדות. לעיתים היא תצוף מייד לאחר הפעלת הלחץ ולעיתים היא תחכה לה בשקט עד שתתפוצץ בתוכנו או בפני מי שבחר, במכוון או לא, ללחוץ עלינו.

ללחץ יש פנים רבות: לעיתים נפגוש אותו בבקשות חוזרות ונשנות על אותו הנושא, לפעמים הוא יפגוש אותנו על-ידי הפעלת ייסורי מצפון על כך שאיננו עומדים בציפיותיו של השני מאתנו, בהפעלת "ענישה" סמויה כמו שתיקה והתרחקות או אולי בתמונת המראה שלה – צעקות או התנהגות כוחנית אחרת. לעיתים נדמה שהלחץ עובד ומשיג עבורנו את המטרה, אך זו אשליה. אולי נקודתית השגנו את המטרה שלנו, אך בטווח הארוך נשלם על הלחץ שהפעלנו כי כאמור, לחץ יוצר לחץ נגדי והטקטיקה שבחרנו תופעל כנגדנו.

לכן במקום לעשות שימוש בכלים שונים אשר ייצרו לחץ על בן הזוג במריבה, ההתמקדות צריכה להיות בבירור הצרכים של שנינו, אשר ההתנגשות ביניהם הובילה לקונפליקט, ויצירת הסכמה שנותנת מענה לצרכים אלו.

2. Win-lose: הפעלת הלחץ נובעת מהנחת יסוד, לא מודעת לעיתים, לפיה צד אחד הולך לנצח במריבה הזו, בעוד השני ייצא נפסד. התרגלנו אליה מגיל קטן, כאשר התחושה שלנו ברבות מהמריבות עם האחים או עם חברים בגן הייתה שממריבה לא נצא שנינו נשכרים באמת. הנחת יסוד זו מלווה אותנו גם בזוגיות (ובמערכות יחסים בכלל) וגורמת לנו להשתמש בצעדים שיהפכו אותנו למנצחות, כמו שתיקה, הרמת קול, תזכורת של טעויות מהעבר, ציניות וכדומה. צעדים אלו מחריפים את המריבה וגורמים לצד המפסיד להשתמש גם הוא בטקטיקות שמחלישות את האחר, כדי לא לצאת נפסד.

כדי לצאת מהמיצרים של המריבה, חשוב שנאמץ הנחת יסוד שונה – win-win. מריבה טובה היא כזו בה המכוונות של שני הצדדים היא להוציא את שנינו מנצחים, כלומר להביא למצב בו הצרכים והרצונות של שני הצדדים באים לידי ביטוי במריבה ובפתרון שלה. תפיסה זו מוציאה את עוקץ ההפסד מהקונפליקט ומעלה אותנו על דרך בה אין מקום להחלשה של הצד השני, אלא להסתכלות מכבדת שתכוון אותנו להתמקד בנושא שעליו נפתחה המריבה, במקום להיגרר להקטנה הדדית ולא מקדמת.

3. הצד השני הוא טוב: פעמים רבות, כאשר המריבה מתלהטת, קל לשכוח שבסופו של יום הצד השני הוא אדם שאוהב אותי ואני אותו ושיש לנו מטרה משותפת: הזוגיות והמשפחה שבנינו יחד. האמוציות שיוצאות מאיתנו ומהצד השני במריבה משכיחות בקלות את הטוב שיש ביננו ומדגישות את הפערים והכאב. מחקרים מתחום מדעי המוח מלמדים אותנו דבר מעניין: סטטיסטית, המוח הנשי חווה מריבה כמתקפה המסכנת אותו, ולכן כדי "לשרוד" הוא בוחר להיכנס לעמדות מתקפה או מגננה.

כדי שלא להישאב לטקטיקות אלו, אשר מגדילות את המרחק ביננו, חשוב להזכיר לעצמנו באופן אקטיבי: הצד השני הוא לא אויב "המסכן" אותי, אלא האדם שבחרתי לאהוב, שרוצה בטובתי ובטובת הנישואין שלנו. נכון שבמקביל הוא מגן על הרצונות והצרכים שלו, אשר לעיתים מתנגשים חזיתית באלו שלי, אך הוא עדיין אותו האיש הטוב שלי. תזכורת זו יכולה להיעשות באמצעות דיבור עצמי במהלך המריבה, דרך אמירות המופנות אל הצד השני ומתזכרות גם אותו ("בסוף שנינו אוהבים, אז בואו נראה איך אנחנו מגיעים להסכמה") או בכל כלי אחר שיזכיר לך את האמת: אתם אוהבים ותתגברו על המיצר הזה, קטן עליכם.